גמרא
פירוש
{בראשית מ״ג:כ״ט} וְאֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ אֲמַר מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיָדִי וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי הָכִי אָמַר כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אשר ילדה אותה ללוי לידתה וכו׳. מפרשב״ם לעיל בפרקין אשר ילדה אותה ללוי קרא יתירה הוא דכבר כתיב בת לוי עכ״ל וא״ת א״כ מאי ידרוש בקרא דהכא אשר ילדה ליעקב בפדן ארם וכי היתה לידתה בפדן ארם ולא הורתה דאשר ילדה נמי קרא יתירה הוא דכבר כתיב ואלה שמות בני ישראל וגו׳ וי״ל כיון דהאי קרא בהאי ענינא דהכא כתיב מתפרש שפיר דהכי קאמר דכל אשר נולדו ללאה בפדן ארם הן הבאים מצרימה וק״ל:
ומ״ש זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות כתב הרא״ם דדוקא נקט בכה״ג שהיא בכלל הבאים מצרימה משום שנולדה בין החומות טרם בואם למצרים עכ״ל וכן נראה מפרש״י פרשת פינחס שהורתה לא היה כלל במצרים שנולדה בין החומות אבל מפרשב״ם לעיל נראה דבין החומות היינו תוך מצרים ומשום דקאמר בדרך גבי הורתה קאמר נמי בין החומות גבי לידתה וקחשיב לה בכלל הבאים לפי שהיתה בבטן אמה אף שלא נולדה קודם שבאו למצרים וניחא טפי לפרושי דלכך לא חשיב לה בהדיא לפי שלא באה למצרים אלא בבטן אמה מיהו לפירושם נמי י״ל כיון דנולדה בין החומות שהגיע לארץ מצרים קצת לכך לא חשיב לה בהדיא בכלל הבאים וק״ל. ודע לפי סוגיא דשמעתין פרש״י בחומש ובנות בניו סרח בת אשר ויוכבד בת לוי עכ״ל וטען הרמב״ן ומה יפרש בבנותיו אבל דרך הכתוב כו׳ עכ״ל ע״ש וכתב הרא״ם ולא זכר הרמב״ן מה שפרש״י ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו ר״י אומר אחיות תאומות כו׳ עכ״ל ע״ש ואין כל זה מספיק לתרץ קושית הרמב״ן דהא גבי בני לאה כתיב כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ושם לא היה בכלל נפש ל״ג מבנות לאה רק דינה וכתב בנותיו בלשון רבים ומהרא״י בביאוריו ביטל טענת הרמב״ן דבנותיו היינו דינה וסרח בת אשר דבני בנים הרי הן כבנים כו׳ עכ״ל ולפי זה נמי ניחא הא דכתיב גבי בני לאה בניו ובנותיו שלשים ושלש היינו דינה ויוכבד בת לוי שהם בנותיו מלאה דבני בנים הרי הם כבנים ומה שהקשה מהר״ן על דברי מהרא״י דא״כ גבי ויקומו כל בניו ובנותיו למה לא פירש ג״כ שהם דינה וסרח כו׳ עכ״ל ע״ש לאו קושיא היא דהתם כיון דאיכא לפרש בנותיו ממש כר״י ניחא ליה לפרש כפשוטו משא״כ הכא דא״א לפרש בנותיו ממש כר״י דכיון דלא נמנו כאן ע״כ מתו כבר כמ״ש רש״י לקמן ועוד דכל בניו ובנותיו ל״ג א״א לפרש כן דהא לא חשיב ליה רק דינה כמ״ש לעיל מש״ה הוצרכנו לפרש שם כדברי מהרא״י גם מה שפרש״י בחומש ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכין אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן עכ״ל וטען עליו הרמב״ן ואין צריך לזה שהרי אמר ר״י לאחיותיהם נשאו השבטים כו׳ אלה התאומות הם נשי בניו והכתוב אמר עליהם מלבד נשי בני יעקב כו׳ עכ״ל ועוד האריך ע״ש וכיוצא בזה טען הרא״ם אבל הנראה דהמקראות ודאי מוכיחין כפרש״י הא דכתיב מלבד נשי בני יעקב לאו אותן תאומות היו אלא נשים אחרות שהיו להן בבאי מצרים אבל התאומות כבר מתו מדכתיב פרשת עקב בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו׳ ואילו היו התאומות קיימות היו טפי משבעים נפש דהתם לא כתיב מלבד נשי בני יעקב והכי מתפרש קרא לפרש״י כל הנפש הבאה וגו׳ והיו כולן יוצאי יריכו מלבד נשי בני יעקב שלא היו יוצאי יריכו היו ס״ו וע״כ הכי מתפרש הקרא לר׳ נחמיה דכלותיו אינן יוצאי יריכו וה״ק קרא מלבד נשי בני יעקב שלא היו יוצאי יריכו ולא היו בכלל ס״ו הבאים ועוד ראיה גמורה יש לפרש״י ממ״ש שדינה היתה אשת שמעון שנבעלה לכנעני וא״כ היא בכלל נשי בני יעקב ולמה פרט בה הכתוב יותר מבשאר בנותיו התאומות דהא בכלל נשי בני יעקב היא אלא ע״כ נשי בני יעקב לאו בבנותיו קמיירי גם מ״ש הרמב״ן דר״י מזה הכתוב אומר כן כי מה טעם מלבד נשי בני יעקב כו׳ עכ״ל אין זו הראיה מכרעת אלא מדכתיב ויקומו כל בניו וכל בנותיו וגו׳ משמע ליה בנותיו ממש ותאומות נולדו לו כיון דלא נזכר לידתן כמו שנזכר לידת דינה ומדלא הוזכר ג״כ למי נשאו קאמר ר״י דנשאו לאחיהן וזרען הוא זרע אחיהן השבטים גם דברי הרמב״ן בפרשת וישב מטין כפרש״י ודו״ק עליהם וק״ל:
מ״ש כי אתיליד אע״ג דקושטא דמלתא דאז תמו י״ד השנים שעבד בנשיו כדאמרינן סוף פרק קמא דמגילה שיעקב כשבא לבית לבן היה בן ע״ז שנה ואחרי זאת י״ד שנה נולד לו יוסף מ״מ לא ה״ל להזכיר כאן לידת יוסף אי לאו שלידת יוסף היא הסיבה שאמר יעקב ללבן שלחני וגו׳ וק״ל: יעקב לאש כו׳. עיין פרש״י בחומש והוא מבואר כי בקנייתו הבכורה ונטילת הברכה של יעקב מעשו ניתן שיעקב יהיה מושל באחיו עשו הגדול ממנו וכל זה נתן יעקב ליוסף כדאמרינן בסוגיין מדכתיב ואני נתתי לך וגו׳ אשר לקחתי מיד האמורי וגו׳ ובזה נמסר ביד יוסף זרעו של עשו ולא נמסר כן ביד שאר אחיו וק״ל: ובני מנשה חפר וישעי. אין זה פסוק בשום מקום אלא כ״כ בד״ה ובני חצי שבט המנשה וגו׳ ואלה ראשי בית אבותם עפר וישעי וצריך להגיה עפר במקום חפר גם התלמוד קיצר הקרא וכן דרך התלמוד כמ״ש התוספות גבי ונתן הכסף וקם לו וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ומ״ש זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות כתב הרא״ם דדוקא נקט בכה״ג שהיא בכלל הבאים מצרימה משום שנולדה בין החומות טרם בואם למצרים עכ״ל וכן נראה מפרש״י פרשת פינחס שהורתה לא היה כלל במצרים שנולדה בין החומות אבל מפרשב״ם לעיל נראה דבין החומות היינו תוך מצרים ומשום דקאמר בדרך גבי הורתה קאמר נמי בין החומות גבי לידתה וקחשיב לה בכלל הבאים לפי שהיתה בבטן אמה אף שלא נולדה קודם שבאו למצרים וניחא טפי לפרושי דלכך לא חשיב לה בהדיא לפי שלא באה למצרים אלא בבטן אמה מיהו לפירושם נמי י״ל כיון דנולדה בין החומות שהגיע לארץ מצרים קצת לכך לא חשיב לה בהדיא בכלל הבאים וק״ל. ודע לפי סוגיא דשמעתין פרש״י בחומש ובנות בניו סרח בת אשר ויוכבד בת לוי עכ״ל וטען הרמב״ן ומה יפרש בבנותיו אבל דרך הכתוב כו׳ עכ״ל ע״ש וכתב הרא״ם ולא זכר הרמב״ן מה שפרש״י ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו ר״י אומר אחיות תאומות כו׳ עכ״ל ע״ש ואין כל זה מספיק לתרץ קושית הרמב״ן דהא גבי בני לאה כתיב כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש ושם לא היה בכלל נפש ל״ג מבנות לאה רק דינה וכתב בנותיו בלשון רבים ומהרא״י בביאוריו ביטל טענת הרמב״ן דבנותיו היינו דינה וסרח בת אשר דבני בנים הרי הן כבנים כו׳ עכ״ל ולפי זה נמי ניחא הא דכתיב גבי בני לאה בניו ובנותיו שלשים ושלש היינו דינה ויוכבד בת לוי שהם בנותיו מלאה דבני בנים הרי הם כבנים ומה שהקשה מהר״ן על דברי מהרא״י דא״כ גבי ויקומו כל בניו ובנותיו למה לא פירש ג״כ שהם דינה וסרח כו׳ עכ״ל ע״ש לאו קושיא היא דהתם כיון דאיכא לפרש בנותיו ממש כר״י ניחא ליה לפרש כפשוטו משא״כ הכא דא״א לפרש בנותיו ממש כר״י דכיון דלא נמנו כאן ע״כ מתו כבר כמ״ש רש״י לקמן ועוד דכל בניו ובנותיו ל״ג א״א לפרש כן דהא לא חשיב ליה רק דינה כמ״ש לעיל מש״ה הוצרכנו לפרש שם כדברי מהרא״י גם מה שפרש״י בחומש ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכין אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים שהרי לא נמנו כאן עכ״ל וטען עליו הרמב״ן ואין צריך לזה שהרי אמר ר״י לאחיותיהם נשאו השבטים כו׳ אלה התאומות הם נשי בניו והכתוב אמר עליהם מלבד נשי בני יעקב כו׳ עכ״ל ועוד האריך ע״ש וכיוצא בזה טען הרא״ם אבל הנראה דהמקראות ודאי מוכיחין כפרש״י הא דכתיב מלבד נשי בני יעקב לאו אותן תאומות היו אלא נשים אחרות שהיו להן בבאי מצרים אבל התאומות כבר מתו מדכתיב פרשת עקב בשבעים נפש ירדו אבותיך וגו׳ ואילו היו התאומות קיימות היו טפי משבעים נפש דהתם לא כתיב מלבד נשי בני יעקב והכי מתפרש קרא לפרש״י כל הנפש הבאה וגו׳ והיו כולן יוצאי יריכו מלבד נשי בני יעקב שלא היו יוצאי יריכו היו ס״ו וע״כ הכי מתפרש הקרא לר׳ נחמיה דכלותיו אינן יוצאי יריכו וה״ק קרא מלבד נשי בני יעקב שלא היו יוצאי יריכו ולא היו בכלל ס״ו הבאים ועוד ראיה גמורה יש לפרש״י ממ״ש שדינה היתה אשת שמעון שנבעלה לכנעני וא״כ היא בכלל נשי בני יעקב ולמה פרט בה הכתוב יותר מבשאר בנותיו התאומות דהא בכלל נשי בני יעקב היא אלא ע״כ נשי בני יעקב לאו בבנותיו קמיירי גם מ״ש הרמב״ן דר״י מזה הכתוב אומר כן כי מה טעם מלבד נשי בני יעקב כו׳ עכ״ל אין זו הראיה מכרעת אלא מדכתיב ויקומו כל בניו וכל בנותיו וגו׳ משמע ליה בנותיו ממש ותאומות נולדו לו כיון דלא נזכר לידתן כמו שנזכר לידת דינה ומדלא הוזכר ג״כ למי נשאו קאמר ר״י דנשאו לאחיהן וזרען הוא זרע אחיהן השבטים גם דברי הרמב״ן בפרשת וישב מטין כפרש״י ודו״ק עליהם וק״ל:
מ״ש כי אתיליד אע״ג דקושטא דמלתא דאז תמו י״ד השנים שעבד בנשיו כדאמרינן סוף פרק קמא דמגילה שיעקב כשבא לבית לבן היה בן ע״ז שנה ואחרי זאת י״ד שנה נולד לו יוסף מ״מ לא ה״ל להזכיר כאן לידת יוסף אי לאו שלידת יוסף היא הסיבה שאמר יעקב ללבן שלחני וגו׳ וק״ל: יעקב לאש כו׳. עיין פרש״י בחומש והוא מבואר כי בקנייתו הבכורה ונטילת הברכה של יעקב מעשו ניתן שיעקב יהיה מושל באחיו עשו הגדול ממנו וכל זה נתן יעקב ליוסף כדאמרינן בסוגיין מדכתיב ואני נתתי לך וגו׳ אשר לקחתי מיד האמורי וגו׳ ובזה נמסר ביד יוסף זרעו של עשו ולא נמסר כן ביד שאר אחיו וק״ל: ובני מנשה חפר וישעי. אין זה פסוק בשום מקום אלא כ״כ בד״ה ובני חצי שבט המנשה וגו׳ ואלה ראשי בית אבותם עפר וישעי וצריך להגיה עפר במקום חפר גם התלמוד קיצר הקרא וכן דרך התלמוד כמ״ש התוספות גבי ונתן הכסף וקם לו וק״ל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush